אחיתופל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אחיתופל הגילוני (כלומר מגילה), דמות מקראית בעלת חכמה רבה. היה יועצו של דוד המלך, ולאחר מכן יועצו של בנו אבשלום. בנו אליעם היה משלושים גיבורי דוד. (שמואל ב' כ"ג 34)

עצותיו של אחיתופל היו חכמות והתבררו לאחר מעשה כנכונות. התנ"ך מעיד עליו: "ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלוהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם" (שמואל ב' ט"ז כ"ג)

הגמרא במסכת ברכות (ג/ב) מסבירה את נוהל היציאה למלחמה, אשר היה כולל התייעצות באחיתופל.

כאשר מרד אבשלום באביו דוד, התחבר אחיתופל אל אבשלום, ויעץ לו עצות.

עצתו הראשונה הייתה שאבשלום יבוא על פלגשי אביו לעיני ישראל, כדי שידעו שאיננו מתכוון לחזור בו מהמרד, והדבר יחזק את מעמדו אצל אלו שפוחדים מתגובתו של דוד. ואכן אבשלום נטה אהל על גג המלך, ובו קיים יחסים עם פלגשי אביו. דבר שהיה התממשות של דברי הנביא נתן "הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת:" (שמואל ב', פרק י"ב 11 ) על חטא דוד בבת שבע.

עצתו השנייה והחשובה הייתה להתנפל על מחנה דוד העייף והמוכה בהפתעה, עם צבא של שנים עשר אלף אנשים. במצב זה, אמר אחיתופל, כל אנשי דוד ינוסו והוא עצמו ייהרג, ולאחר מכן, אבשלום יגייס את אנשי דויד אליו. אולם חושי הארכי, שהיה נאמנו של דויד, הפר את עצתו, ויעץ לאבשלום שבמקום זאת יצבור כוח יותר גדול. (למעשה זה מה שנתן לדוד זמן להתארגן). אחיתופל שראה שלא שמעו לעצתו (הנכונה), הלך לביתו ושלח יד בנפשו.

על פי חז"ל המניע למעשהו היה הקנאה בדוד, ורצונו לסלול לו את הדרך אל המלכות. ישנה השערה נוספת כי תמיכתו של אחיתופל באבשלום הייתה מחמת הנקמה בשל פרשת דוד ובת שבע, שכן בת שבע בת אליעם, הייתה נכדתו של אחיתופל.

הביטוי עצת אחיתופל מסמל עצה גרועה, שאינה נכונה. אולם לאמיתו של דבר עצתו של אחיתופל הייתה עצה טובה ונכונה, כפי שמעיד עליו התנ"ך: "וה' צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה, לבעבור הביא ה' אל אבשלום את הרעה" (שמואל ב' י"ז י"ד) ולכן דוד שידע את עוצמת עצותיו התפלל במיוחד: "וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל יְהֹוָה:" (שמואל ב', ט"ו 31)

[עריכה] בתלמוד

בעיני חז"ל אחיתופל הינו אב טיפוס לאדם חכם בעל מידות מקולקלות. והוא מכונה "איש דמים ומרמה". הגמרא במסכת סנהדרין, מונה את אחיתופל עם ההדיוטות שאין להם חלק בעולם הבא. ואילו במסכת סוטה (ט/ב) הוא נמנה בין אנשים, "שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם, מה שביקשו לא ניתן להם, ומה שבידם נטלוהו מהם".

בתלמוד מסבירים את מניעיו של אחיתופל לבקש לעצמו את המלוכה בתחושה פנימית של שייכות למלכות, ואכן הוא צדק אבל הקדים את דורו, מכיוון ששלמה המלך היה נינו. (מסכת סנהדרין דף קא/ב)

עוד מסופר בתלמוד שכאשר ביקש דוד לחצוב את היסודות לבית המקדש התהום התחיל להציף את העולם, ורק אחיתופל ידע לפתור את הבעיה, והציע שיכתבו את השם המפורש על חרס ויזרקוהו למים. (מסכת סוכה נג/ב)

לפרשנות חז"ל (מסכת בבא בתרא קמז/א ) אחיתופל היה אדם מסודר ולפני שהתאבד השאיר צוואה. על פי הפסוק, "ויחבש את החמור וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק" ובצוואה אמר שלשה דברים: אל תהיו במחלוקת ואל תמרדו במלכות בית דוד ויום טוב של עצרת ברור זרעו חטים.

מתן הסבר אפשרי לעצת אחיתופל כעצה רעה : יש הסוברים כי אם הייתה עצתו מתממשת היה מת דוד מלך ישראל טרם זמנו ולכן נחשבת העצה לעצה רעה.