אוסקר שינדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אוסקר שינדלר (28 באפריל 1908 - 9 באוקטובר 1974), תעשיין, מחסידי אומות העולם.

אוסקר שינדלר נולד בזוויטאו, אז בקיסרות האוסטרו-הונגרית וכיום בצ'כיה, ב-28 באפריל 1908. בילדותו היה שכנה של משפחה יהודית שילדיה היו חבריו הטובים ביותר. כשהתבגר הצטרף למפלגה הנאצית מכיוון שהיה מחוסר עבודה בתקופה כלכלית קשה. עם הזמן צבר מעמד רם בקרב אנשי המפלגה. הוא הוערך על מאמציו למצוא מידע על הפולנים, מה שעמד לזכותו בשלב מאוחר יותר במלחמה, כאשר נזקק לכל קשריו.

בעקבות כיבוש פולין על-ידי הגרמנים בתחילת מלחמת העולם השנייה היגר שינדלר לפולין בחיפוש אחר הזדמנויות עסקיות. הוא השתלט (על דרך ההשתלטות, ר' עמ' 4-5 בעדותו של יוליוס וינר) על מפעל לייצור אמייל שהוסב אחר כך לייצור תחמושת בקרקוב, ומכיוון שראה ביהודים כוח עבודה זול, העסיק אותם. יותר מאוחר, עם התבהרות כוונות הגרמנים למה שכונה "הפתרון הסופי" הוא הבין כי היהודים הם יותר מכוח עבודה זול - הם אמהות, אבות, וילדים שנחשפים לאלימות חסרת רחמים. שינדלר קיבל אז החלטה גורלית שסיכנה את מעמדו ורכושו. הוא החליט לנסות ולהציל את עובדיו. בעזרת קשריו וכספו הוא הצליח להערים על הנאצים ולהשתיק אותם.

בשלב מסוים הקים שינדלר מפעלים לייצור נשק. פעולה זו מעלה דילמה – שינדלר העסיק יהודים בייצור נשק שייעודו לפגוע בהם. אם קודם לכן, במפעלי הסירים, לא היה ברור לנו מהו המניע של שינדלר להעסקת יהודים, מניע מוסרי או מניע כספי-אישי, הרי שעם הקמת המפעלים לייצור נשק גוברים סימני השאלה. עם זאת דבר אחד ברור מאד: במפעליו של שינדלר היו היהודים מוגנים. הנאצים נשארו מחוץ לגבולות המפעל ולא הורשו להיכנס אלא עם אישור מיוחד משינדלר עצמו. בנוסף היהודים קיבלו מזון ובגדים חמים שאפשרו להם להתקיים כבני אדם. כמו כן לכל 'יהודי שינדלר' היו מסמכים המעידים עליהם ככשירים לעבודה מבחינת גיל ומצב גופני. יהודי שינדלר, 1,200 גברים, נשים וילדים, נשארו עובדיו של שינדלר עד תום המלחמה וכך למעשה ניצלו.

מבנה בית החרושת של שינדלר כיום

לאחר המלחמה עבר שינדלר יחד עם אשתו ותריסר יהודים לארגנטינה שם ביקש למצוא מקלט מרדיפות הנאצים לאחר שארצות הברית סירבה לבקשתו לעבור אליה. עסקיו שם התמוטטו, והוא חזר לגרמניה בשנת 1958. בשנת 1962 הוכרז כחסיד אומות העולם. הוא נפטר ב-9 באוקטובר 1974, והובא לקבורה בבית הקברות הפרוטסטנטי שבהר הזיתים. (לפי האתר של יד ושם, הוא קבור בבית הקברות הלטיני שבהר ציון). סיפורו של אוסקר שינדלר פורסם בספר "רשימת שינדלר" שכתב תומס קנילי, ושעל-פיו נוצר סרטו של סטיבן שפילברג, "רשימת שינדלר".