אהרון זאב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרון זאב, שמו האמיתי אהרון זאב וינטראוב (1900 - 1968), משורר עברי, סופר, עורך, מחנך, קצין חינוך ראשי של צה"ל, נשיא הועד למען החייל, וחתן פרס ישראל לשנת 1965. על שמו נקרא "פרס זאב" לספרות ילדים, מיסודם של משרד החינוך והתרבות והמשפחה.
אהרון זאב נולד בעיירה סוקולוב שבמזרח פולין, בשנת 1900. נפטר בתל אביב, בשנת 1968.
אביו של זאב היה סוכן נוסע, סוחר נודד, שאהב ספרים וספרות, אך לא התפנה בחייו לכתיבה. זאב סיים את ביה"ס התיכון העברי בסוקולוב, והשלים לימודיו בבית מדרש למורים עבריים. בשנת 1920, בעת מלחמת פולין-רוסיה שלאחר המהפכה, הואשם זאב בפתיחה באש על חיילי הצבא האדום הכובש. הוא נשפט ונידון למוות, אך ניצל בעזרת ידידים יהודים, ברגע האחרון.
הוא נמלט למרכז פולין, החליף את זהותו ושינה את תעודותיו, ועלה לארץ ישראל בשנת 1925, בשם: אהרון צ'רניאבסקי. מאותה שנה ועד מותו הקדיש את כל חייו לחינוך. קודם בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, ומאוחר יותר במסגרות ארגון "ההגנה", וצה"ל.
ראשית עבודתו של זאב בארץ הייתה בקבוצת דגניה, לימים עבר לתל אביב והשתקע בעיר. שם לימד בשכונת בורוכוב, והיה בין מקימי בית החינוך לילדי העובדים. הוא החל בכתיבת שיריו וסיפוריו במיוחד עבור תלמידיו, שחסרו ספרות ילדים עברית עכשוית ומודרנית. אפשר ובשל כך יצירתו לילדים יש בה נימה סיפורית מובהקת ודו השיח בין המספר למאזין הוא בולט בה.
בראשית שנות ה-40 יצא זאב לשליחות מטעם התנועה החלוצית לארצות הברית. הוא נדד והרצה בה מחוף אל חוף, ונפגש עם קהילות יהודיות רבות. עם פרוץ המלחמה חזר, לאחר שנתיים בלבד, לארץ ישראל, במסע מלא הרפתקאות, בספינת משא, דרך האוקיינוס ההודי.
בשנת 1947 נשלח זאב על ידי ארגון ה"הגנה" אל מחנות המעצר בקפריסין, לרכז את פעולת החינוך במחנות המגורשים. זאב חי עם המעפילים וחלק עמהם את הכל, וזכה להכרה ואהבה רבה, ואף כונה "המלך הבלתי מוכתר" של מגורשי קפריסין. עם שובו ארצה, ב-1948, החל את עבודתו כעורך השבועון "דבר לילדים".
לקראת סופה של מלחמת העצמאות התמנה אהרון זאב לראש מחלקת התרבות של הצבא הצעיר. הוא היה ממקימי חיל החינוך וממעצבי דמותו ודפוסי עבודתו. חלומו היה להפוך את השירות הצבאי לבית ספר משלים למגוייסים שלא זכו להשכלה. זאב שירת כקצין החינוך הראשי של צה"ל כ-15 שנים. בשנת 1965 זכה בפרס ישראל לחינוך. עם פרישתו מצה"ל המשיך בעבודתו הציבורית וכיהן כנשיא הוועד למען החייל עד מותו.
בהקדמה על תולדות תחנת הרדיו גלי צה"ל, באתר התחנה, נכתב: "סגן אלוף אהרון זאב, ראש ענף הסברה והשכלה באגף כוח אדם במטכ"ל, ראה בתחנה כלי מצוין שיסייע לצה"ל במשימת החינוך שקיבל על עצמו בעיקר בקליטת עולים. "רמתו הנוכחית של ציבור החיילים מחייבת גישה חינוכית מיוחדת, המבוססת על הסברה והשכלה, המוגשת בדרכי עקיפין, ובצורה מושכת ומשעשעת", כתב זאב".
[עריכה] מספרי אהרון זאב:
- תמר והסביונים, סיפר זאב, ציירה תרצה טנאי, עם עובד, 1943.
- שני מיתרים, פתקים של אהרן זאב, ציורים סרא, טרקלין, תל אביב, 1970.
- פרחי בר, ציורים תרצה טנאי, הקיבוץ המאוחד, 1951.
- עיר קטנה, ציורים תרצה טנאי, הביאה לדפוס מיכל אפרת, הקיבוץ המאוחד, 1978.
- ספן צעיר הפליג בים, הציורים נחום גוטמן, עם עובד, 1943.
- יונים לבנות, הציורים נחום גוטמן, עם עובד, 1943.
- בעינינו ראינו : פרקי-תש"ח, רישומים אריה נבון, הקיבוץ המאוחד, 1958.
- אחות ואחות, את הסיפור הזה סיפר זאב, את הציורים ציירה תרצה טנאי, הקיבוץ המאוחד, 1959.
- אבא של תמר, הקיבוץ המאוחד, 1958.
- אנו נושאים לפידים, שיר חנוכה.
