אדולף אנדרסן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל ארנסט אדולף אנדרסן (6 ביולי 1818 - 3 במרץ 1879), היה אמן שחמט גרמני ידוע, ומן הבולטים שבשחקנים בתקופה הקלאסית של השחמט במאה התשע עשרה. במהלך הקריירה הארוכה שלו נחשב בתקופות מסוימות לשחקן הטוב בעולם.
אנדרסן נולד בברסלאו שבגרמניה (כיום ורוצלב שבפולין וחי בה רוב חייו. אנדרסן לא נישא מעולם וחי ותמך לאורך השנים באמו האלמנה ובאחותו הלא נשואה. אחרי שהשלים את לימודיו במתמטיקה ופילוסופיה הפך למורה בגימנסיום פרידריך וחיי חיים שלווים ושקטים שבהם שלט תחביבו העיקרי, שחמט. אנדרסן למד לשחק שחמט בהדרכת אביו בגיל תשע. התקדמותו הייתה איטית ומסודרת ובשנת 1840, כאשר היה בן עשרים ושתיים, עדיין נפל מהאמנים הגרמנים המובילים בארצו כמו בלדוב, פון דר לאסא והאנשטיין.
אנדרסן משך את תשומת לבו של עולם השחמט בפעם הראשונה כאשר פרסם בשנת 1842 מספר בעיות שחמט קצרות ומשובבות. מספר שנים לאחר מכן החל לפעול במגזין השחמט "שחצייטונג". בעקבות תיקו שהשיג במשחק עם השחקן המקצועי דניאל הארביץ בשנת 1848 הוזמן אנדרסן ליטול חלק בשם השחמט הגרמני (החובבני) בתחרות השחמט הבינלאומית הראשונה בלונדון בשנת 1851. אנדרסן היסס בגלל עלויות הנסיעה הגבוהות, אך השחמטאי האנגלי הנודע האוורד סטאונטון הציע לשלם את הוצאות הנסיעה שלו מכיסו, אם הדבר יידרש, אם אנדרסן לא יזכה בפרס בטורניר. בעקבות הצעה נדיבה זו, נסע אנדרסן לטורניר שם נצח את ליונל קיזריצקי, יוז'ף שצ'ן, סטאונטון ומרמדיוק וויויל ולהפתעת הכול זכה בטורניר. שניים ממשחקיו זכו בזכות סגנונם המרשים וההקרבות המרהיבות שבהם לכינוי "המשחק הנצחי" ו"המשחק ירוק-העד".
לאחר התחרות בלונדון נחשב אנדרסן לשחקן המוביל בעולם, אך בשנת 1858 הובס ללא תנאי (7-2 ו-2 תוצאות תיקו) על ידי הכוכב האמריקני פול מורפי בדו-קרב שנערך בפריז. באחד המשחקים ניסה אנדרסן הנואש להפתיע את מרפי בכל דרך ונקט במסע הפתיחה א-3 (הזזת הרגלי השמאלי ביותר צעד אחד קדימה), שכונה מאז "פתיחת אנדרסן," אף כי השימוש בה בתחרויות היה נדיר.
שלוש שנים אחרי תבוסתו למרפי חזר אנדרסן לזירה וזכה בתחרות בלונדון בשנת 1862. זו הייתה תחרות הסבב המלא הראשונה עם תוצאה של 12 נצחונות מתוך 13 משחקים, עם הפסד בודד לג'ון אוון. בשנת 1866 הפסיד בדו-קרב צמוד לווילהלם שטייניץ הצעיר, מועד שנחשב בעיני חלק מחובבי השחמט לקרב הרשמי הראשון על התואר העולמי (אם כי לא שטייניץ ולא אנדרסן טענו כך). העימות הוליד כמה רעיונות חדשים בתחום האסטרטגיה השחמטאית. מאוחר יותר הפסיד אנדרסן בדו-קרב חוזר נגד שטייניץ.
אנדרסן היה אהוב על מתחרים בעולם השחמט ונחשב לאדם לישר והגון. שטייניץ כתב עליו: "אנדרסן היה ישר ומכובד עד לשד עצמותיו. בלי פחד או העדפה הוא חיווה את דעתו בישירות, וכנותו העניינית הייתה עניין כה מוכר.... שקביעתו לבדה הייתה מספקת בדרך כלל כדי ליישב עימות... משום שלעתים קרובות הכריע לטובת יריב..."
הישגו הגדול ביותר של אנדרסן הגיע בשלב מאוחר בחייו. בתחרות בבאדן-באדן בשנת 1870, בהיותו בן 52, הצליח אנדרסן לסיים במקום הראשון בתחרות החזקה ביותר שנערכה עד אז, כשהוא מקדים את יריבו הוותיק שטייניץ, כמו גם השחקנים הידועים נוימן ובלקברן. אנדרסן נפטר בשנת 1879, בהיותו בן 61. שנתיים קודם לכן, בתחרות החזקה בלייפציג שבגרמניה, נחל נצחון חשוב אחרון בתחרות שחמט.