אב הטומאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בהלכה, אב הטומאה הוא אדם או כלי שנטמא מ"אבי אבות בטומאה" - מת על ידי נגיעה, נשיאה (ההבדל לדוגמה: נוגע לא מטמא בגדים שעליו ונושא מטמא) או שהייה תחת קורת גג אחת (המכונה בהלכה "אוהל")). אדם או כלים אלו שנטמאו מטמאים אוכלים ומשקים בדרגת ולד הטומאה הגבוהה ביותר - ראשון לטומאה. ישנם דברים נוספים אשר מטמאים את זולתם בדרגת ראשון לטומאה ולפיכך הם גם כן נכללים תחת הגדרת אב הטומאה. אולם, הפרש יש בדיניהם בנוגע לשאלה כיצד יטמאו. חכמים הוסיפו על המטמאים הללו עוד דברים המטמאים כגון "עבודה זרה".

תוכן עניינים 1 טומאות דאורייתא 2 דרגות טומאות דאורייתא 3 טומאות דרבנן 3.1 טומאת מת 3.2 טומאת זיבות 3.3 טומאת נידה 3.4 טומאת יולדת 3.5 טומאת עבודה זרה 3.6 טומאת נבילה 4 ראו גם

[עריכה] טומאות דאורייתא

אחת עשרה מיני טומאות בדרגת אב הטומאה נאמרו בתורה:

1. שרץ: שמונה מיני שרצים שנאמרו בתורה (חולד, עכבר, צב, אנקה (שרץ), כח, לטאה, חומט ותנשמת) לאחר מיתתם.
2. נבילה: בהמה או חיה, טהורה שמתה שלא על ידי שחיטה (בכלל זה גם אבר מן החי) וכן נבלת עוף טהור.
3. טמא מת: אדם שנטמא ממת או אדם שנטמא מכלי ברזל שנטמא ממת.
4. שכבת זרע: הזרע עצמו.
5. מי חטאת: המים שנתקדשו להזאה על טמאי מתים (על כך נאמר מאמר חז"ל שפרה אדומה מטמאת הטהורים ומטהרת הטמאים). אב זה מתחלק בתת-דרגות הטומאה למי חטאת שיש בהם כדי הזאה ומי חטאת שאין בהם כדי הזאה.
6. קורבן חטאת: פרה אדומה, פרים ושעירים הנשרפים, שעיר המשתלח לעזאזל ביום הכיפורים (שעיר זה מתייחד בכך שהוא עצמו נשאר טהור אולם משלחו נטמא בכל זאת).
7. נידה: הנידה עצמה, בועלהּ, דמהּ, רוקהּ, מי רגליה, מרכבהּ (כגון אוכף), מושבהּ ומשכבהּ (כגון כיסא ומיטה).
8. יולדת: היולדת עצמה ושאר העניינים כבנידה.
9. זבה: הזבה עצמה ושאר העניינים כבנידה.
10. זב: הזב עצמו, זובו, שכבת זרעו, ושאר העניינים כבנידה.
11. מצורע: מצורע בימי הסגרו והחלטו (בתהליך ריפואו), מצורע בימי ספירו (בתהליך בדיקת מחלת הצרעת), בגד נגוע בצרעת וכן בית (ואפילו אבן ממנו) נגוע בצרעת.

[עריכה] דרגות טומאות דאורייתא

לא כל 11 אבות הטומאות דלעיל שווים בכוח הטומאה שלהם:

1. שרץ; שכבת זרע; טמא מת; מצורע בימי ספירו; מי אפר פרה אדומה (בכמות שלא מספקת להזאה) - מטמאים אדם וכלים במגע וכלי חרש באוויר.
2. נבילה; מי חטאת (בכמות מספקת להזאה) - בנוסף לדעיל מטמאים במשא.
3. בועל נידה - בנוסף לדעיל מטמא משכב עליון כתחתון (אם ישן על ערימת מצעים מטמא את כולם ולא רק את הנוגע בו ישירות).
4. זובו של זב, רוקו, שכבת זרע ומימי-רגליו; דם נידה - בנוסף לדעיל הנוגע בהם מטמא כבועל נידה.
5. מרכב - בנוסף לדעיל מטמא אפילו אם הפסיקה בינו ובין האדם אבן ("אבן מסמא"), אולם אינו מטמא בגדים של האדם.
6. משכב ומושב - בנוסף לדעיל מטמא בגדי האדם היושב.
7. זב - מטמא משכב ומושב בדרגת משכב ומושב.
8. זבה; נידה; יולדת - מטמאה את בועלה.
9. מצורע בימי הסגרו/החלטו; בגד ובית הנגועים בצרעת - מטמאים באוהל.

[עריכה] טומאות דרבנן

חז"ל הוסיפו טומאות בחמישה מתוך 11 מיני אבות הטומאות דלעיל ואף חידשו מין טומאה נוסף - עבודה זרה. טומאות אלו מכונות "טומאות מדברי סופרים" (מד"ס).

[עריכה] טומאת מת

• אדם שנטמא במגע או משא של אבי אבות הטומאה מד"ס (ארץ העמים, בית הפרס, דם תבוסה (בדם תבוסה כלול גם אדם שנמטא באוהל)).
• כלים שנגעו באדם שנטמא באבי אבות הטומאה מד"ס.
• אדם שנגע בכלים שנטאמו באבי אבות הטומאה מד"ס.
• כלים שנגעו בכלים שנטמאו באבי אבות הטומאה מד"ס.
• כלים שנגעו באדם שנטמא מכלים שנטמאו באבי אבות הטומאה מד"ס.

[עריכה] טומאת זיבות

גוי (שנחשב לזב), זובו, רוקו, מימי רגליו, מרכבו, משכבו ומושבו, דם גויה, בועל גויה, זב וזבה ונידה ויולדת שמתו מטמאים משכב ומושב (קיים חשש שיתעלפו וידמו שהם מתים).

[עריכה] טומאת נידה

אם נטמאה מטמאה את כל הדברים מאז הבדיקה האחרונה או היממה האחרונה (המוקדם מביניהם), כתמי הדם שעליה, כתמי הדם שעל בגדיה, וסת, מרכב הרואה וסת, משכב ומושב הרואה וסת, רוק הרואה וסת, מימי רגליה של הרואה וסת, בועל הרואה וסת.

[עריכה] טומאת יולדת

יולדת איבר (שהוציא העובר אבר והחזירו ואז יצא טמאה מרגע שיצא האבר), מרכב יולדת אבר, משכב ומושב היולדת אבר, רוק היולדת אבר, מימי רגליה של היולדת אבר, בועל היולדת אבר.

[עריכה] טומאת עבודה זרה

עבודה זרה עצמה, משמשי עבודה זרה (כמריה וכדו'), תקרובת ע"ז (קטורת, מנחה וכדו') ויין נסך.

[עריכה] טומאת נבילה

גוי ששחט הבהמה טמאה כנבילה (יש הסוברים ששחיטת גוי היא מן התורה).

[עריכה] ראו גם

• סדר טהרות - בעיקר פרק ראשון במסכת כלים.