אברהם שלמה זלמן צורף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) סלומון (1786 - 1851), מהאשכנזים הראשונים בירושלים לאחר ביטול האיסור על אשכנזים להתיישב בעיר ואחד מנרצחי הטרור הראשונים בארץ ישראל בעת החדשה.

סבו של הרב יואל משה סלומון, ממייסדי פתח תקווה.

[עריכה] תולדות חייו

הרב אברהם שלמה זלמן צורף נולד בבעיר קידאן שבליטא. בילדותו למד תורה עם אחד מתלמידי הגר"א וממנו ספג את אהבת ציון, והשאיפה לקיים את מצוות יישוב הארץ, כפי שציווה הגר"א.

בשנת 1811, בהיותו בן 25, הצטרף יחד עם אשתו ועלה בעליית תלמידי הגר"א לא"י, הגיע לצפת, ושהה בה שנה.

בשנת 1812 עלה לירושלים. באותה תקופה ירושלים הייתה סגורה בפני עליית יהודים אשכנזים, בגלל חוב ישן של רבי יהודה החסיד, והראש"ז ומשפחתו נכנסו לעיר מחופשים לספרדים. בבואו לירושלים פתח חנות לצורפות. בד בבד החל להתחבר לערבים תושבי המקום. עקב הכרויות אלו החל עושה למתן רשיון ליהודים אשכנזים לגור בירושלים, ולהקמת קהילה אשכנזית מסודרת שתכין את התשתית לעליה המונית לירושלים. השתדלותיו של הראש"ז נשאו פירות, והוא הצליח להשיג בשנת 1819 מהממשל הטורקי כתב פיטורין רשמי מהחובות הישנים שרבצו על היהודים האשכנזים למעלה ממאה שנה, וכן קיבל היתר ליהודים אשכנזים להתיישב בירושלים.

הראש"ז הכין תוכניות לשיקום שטח בית הכנסת החורבה והפיכתו למרכז יישוב יהודי. בשנת 1836 הוא קיבל פירמאן (צו מלכותי) מהמלך מוחמד עלי, מושל מצרים, המרשה לשקם את שטח החורבה. חודשיים מאוחר יותר החל בשיקום. בשנים 1837- 1838 חנך את בתי הכנסת "מנחם ציון" ו"שערי ציון", וכן מושב לבית דין צדק, בית ספר ותלמוד תורה לנערים, דירות מגורים וחנוות.

הצלחותיו של הראש"ז היו לצנינים בעיני תושבי ירושלים הערביים, והם חיפשו דרכים לנקום בו. כל זמן שהיה הממונה היחיד על כספי החורבה, דאג הראש"ז להעביר כספים למנהיגי הערבים "למען השלום". אולם כאשר גדל היישוב, וקמו מנהיגים וממונים חדשים, נאלץ לחדול מלתת לערבים את אותם השלמונים. דבר זה הקים נגדו אויבים רבים.

פעמיים התנקשו בחייו. פעם אחת ירה בו ערבי אך החטיא את המטרה. בפעם השניה, בדרכו אל בית הכנסת "מנחם ציון" להתפלל תפילת ותיקין, התנפלו עליו מספר ערבים, והכוהו בחרב בראשו. החרב פגעה במוחו וגרמה לאיבוד כח הזיכרון. במשך שלשה חודשים ניסו להצילו, ללא הועיל.

הראש"ז נפטר ביט באלול תרי"א (1851). בן 66 בפטירתו.