אבים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבים מלך על ממלכת יהודה בשנים 911 לפנה"ס עד 908 לפנה"ס. מוזכר אף בשם "אביה" או "אביהו" (דברי הימים ב' י"ד, כ"א).
כאשר מת רחבעם מלך יהודה ב-911, אבים בנו תפס את מקומו, למרות שלא היה בכור הבנים. הוא נבחר בשל היותו בכור בניה של האשה האהובה על רחבעם: "וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת-מַעֲכָה בַת-אַבְשָׁלוֹם מִכָּל-נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו כִּי נָשִׁים שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִׁים שִׁשִּׁים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בָּנִים וְשִׁשִּׁים בָּנוֹת. וַיַּעֲמֵד לָרֹאשׁ רְחַבְעָם אֶת-אֲבִיָּה בֶן-מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ" (דברי הימים ב' י"א,כ"א-כ"ב).
אבים הפיח רוח תנופה חדשה במלחמת האחים הממושכת בין יהודה לממלכת ישראל, ויזם את חידוש המלחמה נגד ירבעם: "... וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם. וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת-הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר. וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל" (דה"ב יג,ב-ג).
במלחמה זו הצליח אבים לכבוש לא רק את שארית שטחו של בנימין, השייך מבחינה מדינית ליהודה, אלא גם חלק ניכר מדרום אפרים: בית אל, יְשָנָה (בורג' אל איסאנה), עפרון (א-טייבה) והגיע עד הר צמרים (בעל חצור = ג'בל ע'צור). אולם אבים מלך זמן קצר בלבד ומת ב-908. בנו אסא מלך תחתיו.
אבים היה דמות שלילית, השטופה בעבודה זרה (בניגוד לבנו, אסא), לאחריותו נזקף רצח הנביא אחיה השילוני (מדרש אגדה במדבר ל, טו). כמו כן נמתחה ביקורת על אבים על כי חרף ברבים את ירבעם בן נבט בעת שנלחם עמו (תלמוד ירושלמי, יבמות, טז, ג). מותו של אבים לאחר תקופת מלוכה קצרה הייתה משום עונש על חטאיו.
| מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה) | |||||||||
| רחבעם | אבים | אסא | יהושפט | יהורם | אחזיהו | עתליה | יהואש | אמציה | עוזיהו |
| 928 | 911 | 908 | 867 | 846 | 843 | 842 | 836 | 798 | 769 |
| יותם | אחז | חזקיהו | מנשה | אמון | יאשיהו | יהואחז | יהויקים | יהויכין | צדקיהו |
| 758 | 733 | 727 | 698 | 641 | 639 | 609 | 608 | 597 | 596-586 |
