קראקן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קראקן (Kraken), יצור ימי מיתולוגי, הלקוח מתוך המיתולוגיה הנורבגית. נאמר שהקראקן מתגורר סמוך לחופי נורבגיה ואיסלנד, ומתואר כיצור ענקי ומרושע, דומה לדיונון או לשילוב של תמנון וסרטן. בפולקלור הוא הופך ומטביע ספינות- גם הגדולות ביותר- ואוכל את צוות המלחים בעזרת זרועותיו הרבות. לעיתים הוא יוצר מערבולות מים במקום ממנו הוא מגיח. כיום, מדענים סוברים שרוב מפלצות הקראקן שנראו בימי קדם היו למעשה דיונוני ענק.
השם קראקן נגזר מהמילה krake, מילה נורבגית המציינת חיה המזיקה לבריאות. בגרמנית המודרנית, לעומת זאת, המילה krake מציינת תמנון, אבל מתייחסת גם לקראקן המיתולוגי עצמו.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
למרות שהשם "קראקן" לא מוזכר במיתולוגיה הנורבגית, ישנן מפלצות ים זהות, כגון ההפגופה והלינגבאקר, אשר מתוארות במיתולוגיה, ובטקסטים נורבגים שנכתבו בסביבות שנת 1250. קארל בון-לינה קבע שהקראקן משתייך למשפחת הספלופודס, שנכתב בספרו "מערכת הטבע" (1735), אשר עשה מיון טקסונומי של אורגניזמים חיים, אבל שלל את האפשרות שהקראקן הוא בעל חיים (בגרסאות מחודשות של ספרו). הקראקן תואר בצורה נרחבת גם על ידי אריק פונטופידן, בישופ בעיר ברגן שבנורבגיה, בספרו "ההיסטוריה הטבעית של נורבגיה". בתיאורים מסוימים, הכוללים גם את התיאורים של פונטופידן, הקראקן תואר כבעל חיים בגודל של אי צף, שאיומו העיקרי על הספינות לא היה הוא עצמו, אלא המערבולות שיצר אחרי שצלל בחזרה אל מי האוקיינוס. אבל, פונטופידן תיאר גם את הפוטנציאל ההרסני התמון במפלצת עצמה: "נאמר שהקראקן מסוגל לתפוס בזרועותיו את ספינות המלחמה הגדולות ביותר, ולמשוך אותן אל מעמקי האוקיינוס." תיאור שנכתב בספר "בני על ספינת עבדים" הנוגע לקראקן:
...קראקן, הידוע גם כדג סרטן, לא כל כך עצום. אם לכלול את ראשו וזרועותיו, הוא לא יותר ארוך מאולנד... הוא נשאר על קרקעית הים, מוקף במספר עצום של דגיגים, שמשמשים לו כמזון, ומקבלים ממנו מזון בתמורה: על ארוחתו, כזכור לי מדבריו של א. פונטופידן, שנמשך לא יותר משלושה חודשים, ועוד שלושה חודשים נדרשים על מנת לעכל את כל המזון. הצואה שלו, שמשמשת כמזון לדגים, מושכת דגים "נחותים", ובשל זאת, דייגים רבים דגים באזור המנוחה שלו... בהדרגתיות, הקראקן עולה כלפי פני המים, וכשהוא נמצא במרחק של 10-12 פתום מפני המים, כדאי לספינות להימלט מהאזור, מכיוון שתוך זמן קצר, הוא יעלה במהירות אל פני המים, בגודל של אי, פולט מים מנחיריו ועושה מסביבו טבעות של גלים, שמסוגלים להגיע למרחק של מילים רבים. האם מישהו יכול לפקפק שזוהי עבודת לויתן?
לפי פונתופידן, פעמים רבות הדייגים הנורבגים ניסו לתפוס את הקראקן, מכיוון שהשלל היה מאוד טוב. אם לדייג היה יוצא שלל "נדיר" ויוצא מן הכלל, היו נוהגים לומר: "בטח דגת את הקראקן". פונתופידן כתב, שמרחוק, הקראקן נראה פעמים רבות כאי, דבר הגרם לבלבול רב אצל הספינות, וחלק מן המפות כללו איים שלמעשה אינם היו איים, אלא זהו היה הקראקן.
עד סוף המאה ה-18, הקראקן תואר במספר רב של דרכים, בעיקר כסוג ענק של תמנון, ופעמים רבות נאמר, שהקראקן שתואר על ידי פונתופידן, בעצם היה דיונון ענק. אמנם, בתיאורים הראשוניים של הקראקן, הוא תואר יותר כסוג של סרטן מאשר סוג של תמנון, ועם הזמן התחיל להתאפיין בתכונות של לוויתן מאשר בתכונות של דיונון ענק. כמה מתכונות הקראקן דומות לפעילות וולקנית באזור איסלנד, הכוללים הופעה של בועות מים, זרמים פתאומיים וחזקים, והופעה של איים חדשים.
ב- 1802, המלקולוגיסת פייר דניס דה-מונטפורת הכיר בקיומם של 2 סוגי תמנונים ענקיים, האחד הוא תמנון "הקראקן", אשר תואר בכל אותן עדויות של מלחים, והסוג השני הרחב יותר, התמנון הענק, דווח כמתקיף של מספר ספינות.
מאוחר יותר, מונטפורת הגיע לממצאים מדהימים עוד יותר. הוא שיער שעשר הספינות הבריטיות שנעלמו בצורה מסתורית ב-1782, ככל הנראה הוטבעו על ידי תמנונים ענקיים. לצערו הרב של מונטפורת, הבריטים ידעו מה קרה לספינות, שגרם לגילוי מביש ומחפיר של מונטפורת. מונטפורת לא התאושש מהמכה, ולבסוף נפטר בסביבות שנת 1820 בפריז, עני ומורעב. להגנתו של מונטפורת, צריך לציין שהרבה ממקורותיו על תמנון "הקראקן", כנראה תיארו את הדיונון הענק, שקיומו הוכח בשנת 1857.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] אזכורים של הקראקן בתרבות הפופולרית
- בסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין, קראקן זהוב על רקע שחור הוא סמלו של בית גרייג'וי (Greyjoy).
- בסרט שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת הקראקן הוא המפלצת המרכזית שמולה נלחמים הגיבורים במהלך מאבקם בדיווי ג'ונס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הקראקן ודיונון הענק, סיקור מאת הפורטיין טיימס, אוקטובר 2003
- רינדור תלת ממדי של קראקן
