פורמליזם רוסי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפורמליזם הרוסי הוא קבוצה רבת השפעה של מלומדים רוסים וסובייטים (ויקטור שקלובסקי, יורי טיניאנוב, רומאן יעקובסון) שיצרו מהפכה בביקורת הספרות בין 1914 ל-1930 על ידי ניסיון לכינון תאורטי של המבדיל את הספרות והאוטונומיה הספרותית. לפורמליזם הרוסי הייתה השפעה רבה על הוגים כדוגמת מיכאיל בכטין ויורי לוטמן, ועל הזרם הסטרוקטורליסטי. חברי אסכולה זו נחשבים למכונני תורת הספרות המודרנית.
"פורמליזם רוסי" אינו אסכולה אחידה וקוהרנטית, מאחר ושם האסכולה מאגד בתוכו שתי תנועות שונות: האופויאז (O.P.O.Y.A.Z - ארגון לחקר השפה הפואטית) בסנקט פטרבורג, והמעגל הבלשני במוסקבה. יתרה מזו, הפורמליזם הרוסי לא הציג אף דוקטרינה מאוחדת, וקשה למצוא קונצנזוס בין חברי האסכולה על מטרה מרכזית ומשותפת למאמציהם. פורמליזם הוא, למעשה, תנועה מגוונת והטרוגנית, ולכן מקובל יותר להתייחס אליהם כ"פורמליסטים הרוסים" ולא "פורמליזם רוסי".
כמו כן, יש לזכור כי למרות תפוצתו הנרחבת של המונח, "פורמליזם" היא הגדרה שניתנה לפורמליסטים על ידי מתנגדיהם, ואי לכך הגדרה זו מבליעה משמעות שהפורמליסטים התנגדו לה במפורש. הגדרה זו הוצמדה להם על ידי המרקסיסטים, ומיוחסת ללאון טרוצקי.
למרות כל ההסתייגויות שהוצגו, אפשר, במרבית הזהירות, לנסח מאפיין משותף אחד לפורמליזם הרוסי - טבעה האוטונומי והייחודי של השפה הפואטית, וכאובייקט המחקר של תורת הספרות. מאמצם העיקרי של הפורמליסטים, אם כן, היה הניסיון להגדיר את התכונות המייחדות של השפה הפואטית, בין אם בשירה או בפרוזה. דוגמה בהירה לכך ניתן למצוא במאמרו המוקדם של ויקטור שקלובסקי, "האמנות כתחבולה": אמנות היא מערך תחבולות ומנגנונים, שהאמן משתמש ומתמרן בהם ליצירתו הוא (עיינו ערך : הזרה).
מטרתו העיקרית של שקלובסקי במאמר זה הייתה לשים לאל את התפיסות, שרווחו בתקופתו ברוסיה. בכלליות ניתן לומר כי הספרות נתפסה אז כתוצר חברתי ופוליטי (עיינו ערך : מרקסיזם) מצד אחד, ולכן פרשו אותה כחלק אינטגרלי של התנאים החברתיים וההיסטוריים בהם היא נוצרה. מצד שני, ספרות נתפסה כתוצר תפיסת העולם האישית של היוצר, שמבוטאת בתמונות וסמלים (עיינו ערכים : סימבוליזם, הזרה). בשני המקרים הספרות אינה נתפסה כאוטונומית, אלא הוערכה בהתאם לראיה סוציו־פוליטית רחבה או על רקע פסיכולוגי־אימפרסיוניסטי מעורפל. מטרתו של שקלובסקי, אם כן, הייתה להגדיר ולהעריך דבר מה המייחד את הספרות כספרות.
הפורמליסטים, מטבע הדברים, לא הסכימו בינם לבין עצמם על טבעה של אותה "תחבולה" או על האופן בו תחבולות אלו מופעלות, וכיצד יש לנתחן. הרעיון המרכזי (והמהפכני) של הפורמליסטים, עם זאת, הוא: השפה הפואטית היא בעלת תכונות מיוחדות, שניתן לנתחן.
[עריכה] תרומות מרכזיות
- הזרה - מונח של ויקטור שקלובסקי, שניסה לתאר את תכלית הספרות.
- הפונקציה הפואטית - מונח של רומאן יעקובסון, שניסה לתאר מהו שימוש פואטי בשפה.
- רב מערכת- מונח של יורי טיניאנוב, שהגדיר את הספרות כמערכת אחת בתוך מערכת נוספת, גדולה יותר של התרבות, שהיא מערכת בתוך מערכות אחרות, וכן הלאה.
[עריכה] אסכולות מתנגדות
- מרקסיזם
- מחקר קוגיטיבי
- מיכאיל בכטין
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הפורמליזם הרוסי, במדריך לתאוריה וביקורת ספרותית (אנגלית)
- הרחבה היסטורית על הפורמליזם הרוסי (אנגלית)
